ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ט
הַנִּתָּנִין לְמַטָּה. מִחוּט הַסִּקְרָא. כְּגוֹן דַּם עוֹלָה וְאָשָׁם וּשְׁלָמִים וּבְכוֹר וּפֶסַח וּמַעֲשֵׂר, שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּדַם חַטָּאת שֶׁהוּא נִתַּן לְמַעְלָה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִתֵּן לְמַעְלָה. מַתְּנוֹת חַטָּאת. וְאַף עַל פִּי שֶׁדַּם הַתַּחְתּוֹנִים מְעֹרָב בּוֹ. הוֹאִיל וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לָתֵת הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מַיִם. וּמִפְּנֵי שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּים עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים, שֶׁכָּל הַחַטָּאוֹת קוֹדְמוֹת לָעוֹלוֹת, הִלְכָּךְ נוֹתֵן לְמַעְלָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לְמַטָּה, וּנְתִינַת מַטָּה תַּעֲלֶה לוֹ לִשְׁפִיכַת שִׁירַיִם שֶׁל חַטָּאת וּלְהַתְחָלַת מַתְּנוֹת עוֹלָה:
יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. דְּלֵית לְהוּ רוֹאִים:
וְאִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן כָּשֵׁר. דְּהָא נִתַּן מִמֶּנּוּ לְמַעְלָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: