ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת. הָכִי קָאָמַר, כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בָהֶם חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל:
אֲפִלּוּ אַחַת בְּרִבּוֹא יָמוּתוּ כֻלָּן. דְּכֵיוָן דְּנִתְעָרְבוּ בְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה אֵין תַּקָּנָה לִפְדּוֹתָם דְּנֵימָא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ. וְלֹא בָטְלֵי בְּרֻבָּא, דְּבַעֲלֵי חַיִּים חֲשִׁיבֵי וְלֹא בָטְלֵי. וְחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת הֵן חֲמִשָּׁה, וְאֵלּוּ הֵן, וְלַד חַטָּאת, וּתְמוּרַת חַטָּאת, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ, וְשֶׁכִּפְּרוּ בְעָלֶיהָ בְּאַחֶרֶת, וְשֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ. אֵלּוּ חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מַנִּיחִין אוֹתָן בְּמָקוֹם סָגוּר עַד שֶׁיָּמוּתוּ מֵאֲלֵיהֶן, וְהֵן נִקְרָאִין חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת:
בְּשׁוֹר שֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה. שֶׁהוּא נִפְסַל בָּהּ לְהַקְרָבָה. כְּגוֹן שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד שֶׁאֵינוֹ אָסוּר לְהֶדְיוֹט, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִסְקָל אֶלָּא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים:
אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים. שֶׁבָּאוּ בְעָלִים לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ שֶׁהֵמִית, דְּאִפְטַר לֵיהּ מִסְּקִילָה, דְּמוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר, אֲבָל לְגָבוֹהַּ נֶאֱסָר, דְּקַיְמָא לָן, וּמִן הַצֹּאן, לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ:
וְרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע. עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים, אוֹ קֹדֶם שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה אוֹתוֹ שֶׁהֵמִית וְהָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע [שֶׁל] נָכְרִי. שֶׁנֶּאֱסָר לְגָבוֹהַּ וְלֹא לְהֶדְיוֹט:
מֻקְצֶה. שֶׁהִפְרִישׁוּהוּ לְקָרְבָּן לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְנֶעֱבָד נַמִּי, שְׁנֵיהֶם מֻתָּרִים לְהֶדְיוֹט:
וּבְאֶתְנָן וּבִמְחִיר. כָּל הָנֵי חֻלִּין נִינְהוּ, וְזֶבַח אֶחָד מְעֹרָב בָּהֶן, כֻּלָּן יִרְעוּ. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁחֹט אֶחָד מֵהֶם בְּלֹא מוּם, שֶׁמָּא זֶהוּ הַזֶּבַח, וְהַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ חַיָּב כָּרֵת. וּלְמָכְרָן לְצָרְכֵי עוֹלוֹת אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי פְּסוּלִים:
וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין. אִם חַטָּאת חַטָּאת וְאִם עוֹלָה עוֹלָה. וְיִקַּח מָעוֹת כְּשִׁעוּר דְּמֵי הַיָּפֶה שֶׁבְּכֻלָּן וְיֹאמַר, כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא הַזֶּבַח יְהֵא מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת הַלָּלוּ:
נִתְעָרֵב. זֶבַח אֶחָד בְּחֻלִּין כְּשֵׁרִים הַרְבֵּה:
יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין. כֻּלָּן:
לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין שֶׁהָיָה הַזֶּבַח שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶן. וְנִמְצְאוּ כֻּלָּן קָדָשִׁים מִמִּין אֶחָד אֶלָּא שֶׁאֵין יָדוּעַ מִי בְּעָלָיו שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהֲרֵי הַזֶּבַח הָרִאשׁוֹן שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶהוּ. וְתַקָּנָתוֹ, שֶׁיַּקְרִיב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא וְיֹאמַר כְּשֶׁיַּקְרִיב כָּל אֶחָד, הֲרֵי הוּא לְשֵׁם בְּעָלִים שֶׁלּוֹ: