ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
וּמַקִּיפִים דֶּרֶךְ שְׂמֹאל. מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁבִיל צָרְכֵי עֲבוֹדָה. כְּגוֹן לְמַתַּן דְּמֵי חַטָּאוֹת וּלְסִדּוּר מַעֲרָכָה אוֹ לְהַפֵּךְ אֵבָרִים בְּצִנּוֹרָא, וְיוֹרְדִים בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ שֶׁהִיא שְׂמֹאל הָעוֹלִין לַמִּזְבֵּחַ בַּעֲלִיָּתָן:
חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ. הַנַּעֲשִׂים בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, שֶׁהֵן נִסּוּךְ הַמַּיִם וְהַיַּיִן וְעוֹלַת הָעוֹף, שֶׁכְּשֶׁהוּא עוֹלֶה לַמִּזְבֵּחַ פּוֹנֶה לַסּוֹבֵב לִשְׂמֹאל בְּאוֹתָהּ הַקֶּרֶן, וּכְשֶׁגָּמַר חוֹזֵר עַל עָקֵב דֶּרֶךְ עֲלִיָּתוֹ. בְּנִסּוּךְ הַמַּיִם וְהַיַּיִן, שֶׁמָּא יִתְעַשְּׁנוּ בַּעֲשַׁן הַמִּזְבֵּחַ בְּעוֹד שֶׁהוּא פוֹנֶה דֶרֶךְ יָמִין וּמַקִּיף לִשְׂמֹאל וְיָפִיגוּ טַעֲמָן וְרֵיחָן, וַאֲנַן בָּעִינַן תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם, שֶׁיִהְיוּ הַנְּסָכִים תְּמִימִים. וְעוֹלַת הָעוֹף נַמִּי שֶׁמָּא תִתְעַשֵּׁן וְתָמוּת: