ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה. שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת נֶאֶמְרוּ בִּשְׁחִיטַת שְׁלָמִים, חֲדָא בְּבֶן בָּקָר, וַחֲדָא בְּכֶשֶׂב, וַחֲדָא בְּעֵז. בְּקַמַּיְתָא כְתִיב וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וּבְתַרְתֵּי בָּתְרַיְתָא כְתִיב לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, לְהַכְשִׁיר אֶת כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעֲזָרָה, דְּלִפְנֵי מַשְׁמַע כָּל שֶׁלִּפְנֵי הַהֵיכָל:
לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. דְּהָכִי כְתִיב בִּשְׁלָמִים (שם ז) וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף: