ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים. פַּר הֶעְלֵם וּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים לַכֹּהֲנִים אֶלָּא נִשְׂרָפִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם:
וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים. שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁהֻקְּשׁוּ לְפַר הֶעְלֵם לְכָל דִּבְרֵיהֶם:
הַזָּיָה עַל הַפָּרֹכֶת. שֶׁבַע הַזָּיוֹת עַל הַפָּרֹכֶת. אֲבָל בֵּין הַבַּדִּים לֹא כְתִיב בְּהוּ הַזָּיָה כְּמוֹ בְּפַר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים דִּכְתִיב בֵּיהּ (שם) וְהִזָּה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת:
אֵלּוּ וָאֵלּוּ. שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּשְׁאָר הַנִּשְׂרָפִים:
נִשְׂרָפִים בְּבֵית הַדָּשֶׁן. לִמְקוֹם שֶׁמּוֹצִיאִים שָׁם אֶת הַדֶּשֶׁן שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שם ו) וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וּבְפָרִים הַנִּשְׂרָפִים כְּתִיב (שם ד) אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף: