ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר. הַיְנוּ הַךְ דַּאֲמַרַן, אֶלָּא דְרֵישָׁא אַיְרֵי בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, שֶׁשָּׁחַט עַל מְנָת לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ, וְקִבֵּל עַל מְנָת לֶאֱכֹל כַּזַּיִת לְמָחָר. וְכָאן בַּעֲבוֹדָה אַחַת, שֶׁשָּׁחַט עַל מְנָת לֶאֱכֹל כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. אַכֻּלַּהּ מַתְנִיתִין פָּלֵיג. דְּלֵית לֵיהּ דְּמַחֲשֶׁבֶת שְׁאָר פְּסוּלִים מוֹצִיאָה מִידֵי פִּגּוּל, אֶלָּא אִם כֵּן קָדַם פְּסוּלוֹ לְפִגּוּלוֹ. וּבַעֲבוֹדָה אַחַת נַמִּי פָּלֵיג, דְּאִית לֵיהּ תְּפֹס לְשׁוֹן רִאשׁוֹן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
לֶאֱכֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת. וּשְׁנֵיהֶן חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ:
כָּשֵׁר שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין. לְפָסְלוֹ. דְּהָכָא לֵיכָּא שִׁעוּרָא וְהָכָא לֵיכָּא שִׁעוּרָא: