ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
הַנִּשְׁחָטִים לְשֵׁם פֶּסַח. כָּל שְׁאָר זְבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן לְשֵׁם פֶּסַח, פְּסוּלִים, וְכֵן שֶׁנִּזְבְּחוּ לְשֵׁם חַטָּאת בְּכָל זְמַן, פְּסוּלִים, כִּי הֵיכִי דְּאִינְהוּ פְּסוּלִים לְשֵׁם אֲחֵרִים. וּפָלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דְּמַתְנִיתִין דְּאָמַר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים. וְאָמַר אִיהוּ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִשְׁחָטֵם לְשֵׁם פֶּסַח וְלֹא לְשֵׁם חַטָּאת:
שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה. נִקְרָא כֵן, עַל שֵׁם שֶׁעֲזַרְיָה עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא וְהָיָה מְסַפֵּק צָרְכֵי שִׁמְעוֹן אָחִיו שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְהִתְנוּ בֵינֵיהֶם שֶׁיְּהֵא חֵלֶק לַעֲזַרְיָה בִּשְׂכַר תַּלְמוּדוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן:
שְׁחָטָן. לִשְׁאָר זְבָחִים:
לְשֵׁם גָּבוֹהַּ מֵהֶן. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל. כְּשֵׁרִים:
לְשֵׁם נָמוּךְ מֵהֶן. לְשֵׁם זֶבַח שֶׁהוּא פָחוּת מֵהֶן בִּקְדֻשָּׁה:
פְּסוּלִים. דִּכְתִיב (ויקרא כב) וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה', בְּמוּרָם מֵהֶם אֵין מִתְחַלְּלִים, בְּנָמוּךְ מֵהֶם מִתְחַלְּלִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶן חוֹנִי, וְלֹא כְשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה:
בְּכוֹר וּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה. נְמוּכִין מִשְּׁלָמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁלָמִים טְעוּנִים מַתָּן אַרְבַּע, כְּלוֹמַר שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וּסְמִיכָה וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר דְּדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אַחַת, וְאֵין סְמִיכָה וּנְסָכִים נוֹהֶגֶת בָּהֶן, וְלֹא תְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק: