ברטנורא על משנה הוריות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
אֵין חַיָּבִין עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. בֵּית דִּין שֶׁהוֹרוּ וְטָעוּ בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אֵין מְחֻיָּבִין לְהָבִיא קָרְבַּן צִבּוּר:
עַל עֲשֵׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁמִּצְוָה לוֹ לָצֵאת בִּקְצָרָה, וְאִם שָׁהָה וְיָצָא בַּאֲרֻכָּה חַיָּב כָּרֵת. וּבֵית דִּין שֶׁהוֹרוּ לוֹ לָצֵאת בַּאֲרֻכָּה אֵין חַיָּבִין קָרְבָּן, לְפִי שֶׁאֵין עַל שְׁגָגָה זוֹ קָרְבַּן חַטָּאת, כְּלוֹמַר יָחִיד שֶׁטָּעָה וְשָׁגַג בְּזוֹ וְיָצָא בַּאֲרֻכָּה אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה אֶלָּא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:
וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה:
וְאֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי וְכוּ'. שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת קְבוּעָה, מְבִיאִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ אָשָׁם תָּלוּי. וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת [קְבוּעָה], אֵין מְבִיאִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ אָשָׁם תָּלוּי:
עַל עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי עַתָּה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, מִצְוָה עָלָיו לִפְרֹשׁ, וְלֹא יִפְרֹשׁ מִיָּד, שֶׁהַיְצִיאָה הֲנָאָה הִיא לוֹ כְּבִיאָתוֹ, אֶלָּא נוֹעֵץ צִפָּרְנָיו בַּקַּרְקַע וּמַמְתִּין עַד שֶׁיָּמוּת הָאֵבֶר וּפוֹרֵשׁ בְּלֹא קֹשִׁי. וְזֶהוּ עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה. וְאִם שָׁגְגוּ בֵּית דִּין בְּהוֹרָאָה זוֹ וְהוֹרוּ שֶׁיִּפְרֹשׁ מִיָּד, חַיָּבִין פַּר הֶעְלֵם דָּבָר, לְפִי שֶׁהַיָּחִיד חַיָּב עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת: