ברטנורא על משנה הוריות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
מִתְכַּפֵּר לוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ. חַיָּב לְהָבִיא פָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר. שֶׁהָיָה הוּא אֶחָד מִן הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁשָּׁגְגוּ בְּהוֹרָאָה:
מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר. בְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ קָרְבָּן אַחֵר. דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא כִּי הֵיכִי דִבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מִתְכַּפֵּר עִם הַצִּבּוּר, דְּהָא כְתִיב (ויקרא טז) וְשָׁחַט אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ, הָכָא נַמִּי יִהְיֶה צָרִיךְ קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, קָמַשְׁמַע לָן דְּלָא. וְנָפְקָא לָן מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם ד) עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, בְּחֵטְא הַמְיֻחָד לוֹ מֵבִיא קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּבְחֵטְא שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לוֹ אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּבִים. כְּלוֹמַר, דִּין הוּא שֶׁהַמָּשִׁיחַ מִתְכַּפֵּר עִם הַצִּבּוּר, שֶׁהֲרֵי אֵין בֵּית דִּין חַיָּבִין וְכוּ', וְכֵן הַמָּשִׁיחַ, אַלְמָא הֻשְׁוָה הַמָּשִׁיחַ לְבֵית דִּין בְּכָל עִנְיָנָיו, אִם כֵּן כְּשֶׁהוֹרָה עִם הַצִּבּוּר דִּין הוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה לַצִּבּוּר וְיִתְכַּפֵּר עִם הַצִּבּוּר:
וְלֹא בַעֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁאָר מִצְוֹת (ויקרא ד) וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְנֶאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה (במדבר טו) וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה וְגוֹ', מַה בִּשְׁאָר מִצְוֹת וְנֶעְלַם דָּבָר וְלֹא כָּל הַגּוּף, אַף בַּעֲבוֹדָה זָרָה דָּבָר וְלֹא כָּל הַגּוּף: