ברטנורא על משנה הוריות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. כֵּיוָן שֶׁפָּשְׁטָה הוֹרָאָתָם בְּרֹב צִבּוּר:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר סָפֵק. הוֹאִיל וְהָיָה לוֹ לִשְׁאֹל בְּכָל עֵת עַל דְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּבֵית דִּין וְלֹא שָׁאַל, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם חָטָא אִם לֹא חָטָא, וּמֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
אֵיזֶהוּ סָפֵק. כְּלוֹמַר בַּמֶּה אוֹמֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא נִדּוֹן כְּמִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם חָטָא אִם לֹא חָטָא וְחַיָּב אָשָׁם תָּלוּי:
בְּיוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ. כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ בַּמְּדִינָה שֶׁהוֹרוּ בָּהּ בֵּית דִּין, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁחָזְרוּ בָּהֶם בֵּית דִּין מֵהוֹרָאָתָם:
אֲבָל הָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם. וְלָאו דַּוְקָא הָלַךְ, אֶלָּא הֶחֱזִיק בַּדֶּרֶךְ לָלֶכֶת אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָלַךְ, סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמִּפְּנֵי טִרְדָּתוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אֵינוֹ שׁוֹאֵל אִם חָזְרוּ בָּהֶן בֵּית דִּין, וּפָטוּר מֵאָשָׁם תָּלוּי. וּבֶן עַזַּאי סָבַר, הוֹאִיל וַעֲדַיִן לֹא הָלַךְ הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל. וּבְהָכִי מוֹקֵי לַהּ פְּלוּגְתַּיְהוּ בַּגְּמָרָא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: