ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ו
כַּלְכָּלוֹת. סַלִּים:
מַעַשְׂרוֹת זוֹ בְזוֹ. מַעַשְׂרוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִכַּלְכָּלָה זוֹ יִהְיוּ מֻנָּחִים בַּחֲבֶרְתָּהּ:
הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשָּׂרֶת. וּמַפְרִישׁ מִן הַשְּׁנִיָּה הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁל שְׁתֵּיהֶן:
שֶׁל זוֹ בָזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָזוֹ הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. אֲבָל הַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ מְעֻשֶּׂרֶת, דְּמִיָּד כְּשֶׁאָמַר שֶׁל זוֹ בְזוֹ נִתְקְנָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִפְטְרָה מִן הַמַּעַשְׂרוֹת וְכִי הָדַר וְאָמַר שֶׁל זוֹ בְזוֹ נִמְצָא מַפְרִישׁ מִזּוֹ שֶׁכְּבָר נִפְטֶרֶת עַל זוֹ שֶׁהִיא חַיֶּבֶת, וְאֵין מַפְרִישִׁין מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב וְלֹא אָמַר כְּלוּם, וְנוֹטֵל מִן הַשְּׁנִיָּה הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁל שְׁתֵּיהֶן:
מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ. הַמַּעַשְׂרוֹת הַמְחֻיָּבוֹת לִשְׁתֵּי כַלְכָּלוֹת הַלָּלוּ יִהְיוּ שֶׁל כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ, הֲרֵי קָרָא שֵׁם מַעַשְׂרוֹת שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת, וּמַפְרִישׁ מִזּוֹ עַל זוֹ וּמִזּוֹ עַל זוֹ, דִּבְכָל אַחַת שִׁיֵּר טֶבֶל כְּדֵי מַעַשְׂרוֹת חֲבֶרְתָּהּ. אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁהֲרֵי קָרָא שֵׁם וְקָבַע מַעַשְׂרוֹת כָּל אַחַת מֵהֶן בַּחֲבֶרְתָּהּ. פֵּרוּשׁ אַחֵר וְעִקָּר, מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ קָרָא שֵׁם וּמַפְרִישׁ מֵאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה, דְּהָכִי מְפָרְשִׁינַן לְמִלְּתֵיהּ, מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מֵאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁאֶרְצֶה יִהְיוּ מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ: