ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ד
הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים. קֹדֶם שֶׁגָּזְרוּ עַל יֵינָן, וְהָיָה יֵינָן וַדַּאי טֶבֶל. וְהָכָא אַיְרֵי בְּלוֹקֵחַ עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אוֹ שֶׁלָּקַח מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח לְהַפְרִישׁ עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאָז אָסוּר לְהַפְרִישׁ דִּתְנַן סָפֵק חֲשֵׁכָה אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, הִלְכָּךְ אָסוּר לִקְבֹּעַ לוֹ מָקוֹם, דִּקְבִיעוּת מָקוֹם חָשׁוּב כְּהַפְרָשָׁה וְאָסוּר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא קָתָנֵי בְּסֵיפָא וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת, דְּכֵיוָן דְּאֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְבֹּעַ לוֹ מָקוֹם בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְחַלְּלוֹ, אֲבָל לִקְרוֹת שֵׁם דְּאָמַר שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ שָׁרֵי, דְּכֻלֵּי הַאי לֹא גָזוּר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת:
שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ. הָכָא לֹא קָתָנֵי שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר כִּדְקָתָנֵי לְעֵיל גַּבֵּי הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ, דְּדַוְקָא כְּשֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן אֶלָּא מַה שֶּׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הִתִּירוּ לְהַפְרִישׁ לְמָחָר מִמּוֹתַר אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ הַנִּשְׁאַר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס, אֲבָל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַנֹּאד בְּשַׁבָּת לֹא הִתִּירוּ. וְהָכָא אֵינוֹ קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּמוֹ בַּבָּבָא שֶׁל דְּמַאי וּכְדִלְעֵיל גַּבֵּי הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ, מִשּׁוּם דְּגַבֵּי דְּמַאי דִּמְעַשְּׂרָן וְהֵן שֶׁלּוֹ קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַמַּעֲשֵׂר וּלְאָכְלוֹ, אֲבָל כָּאן שֶׁהוּא טֶבֶל וַדַּאי צָרִיךְ לִתֵּן הַמַּעֲשֵׂר לַלֵּוִי וְהַלֵּוִי יִקְרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר:
וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. לָאו דַּוְקָא, שֶׁהֲרֵי לְאַחַר שֶׁהִפְרִישׁ מִמֵּאָה שְׁנֵי לֻגִּין לִתְרוּמָה גְדוֹלָה וְנִשְׁאַר תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה לֹא יִהְיֶה הַמַּעֲשֵׂר אֶלָּא עֲשָׂרָה לֻגִּין פָּחוֹת חֹמֶשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שְׁמֹנָה לֻגִּין וּשְׁמֹנֶה עֲשִׂירִיּוֹת וְחֹמֶשׁ עֲשִׂירִית:
מֵחֵל וְשׁוֹתֶה. מַתְחִיל וְשׁוֹתֶה. פֵּרוּשׁ אַחֵר מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה, מֵחֵל כְּמוֹ מֵהֵל, לְשׁוֹן סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם (ישעיה א). וּסְתָם מַתְנִיתִין אַתְיָא כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אַף בִּדְאוֹרַיְתָא יֵשׁ בְּרֵירָה וְזֶה שֶׁנִּשְׁאַר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס הֲוֵי כְּאִלּוּ הֻפְרַשׁ מִתְּחִלָּה. וְאֵינָהּ הֲלָכָה אֶלָּא קַיְמָא לָן דְּבִדְרַבָּנָן יֵשׁ בְּרֵירָה אֲבָל בִּדְאוֹרַיְתָא אֵין בְּרֵירָה, הִלְכָּךְ בְּוַדַּאי טֶבֶל לֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה עַד שֶׁיַּפְרִישׁ: