ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ח
טֹל אַתָּה חִטִּין שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. הָכָא מַיְרֵי שֶׁחִלְּקוּ שָׂדֶה בְּקָמוֹתֶיהָ וַעֲנָבִים הַמְחֻבָּרִים בַּכֶּרֶם הִלְכָּךְ יֵשׁ בְּרֵירָה וְאָמְרִינַן זֶהוּ חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ וְהַמְּעַשֵּׂר מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁלּוֹ וְדַיּוֹ. וּלְעֵיל אַיְרֵי שֶׁחִלְּקוּ בַּתָּלוּשׁ וְהָתָם אֵין בְּרֵירָה דְּכָל קֶלַח וָקֶלַח שֶׁל שֻׁתָּפִים הוּא וְצָרִיךְ לְעַשֵּׂר דְּמַאי עַל חֵלֶק חֲבֵרוֹ שֶׁבְּיָדוֹ:
אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ טֹל אַתָּה חִטִּין וַאֲנִי שְׂעוֹרִים. דְּלֵיכָּא לְמֵימַר הָכָא זֶהוּ חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ אֶלָּא הֲווֹ כְּמַחְלִיפִים זֶה לָזֶה, וְנִמְצָא זֶה הַמְּעַשֵּׂר מוֹכֵר חֶלְקוֹ לְמִי שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר: