ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
הַלּוֹקֵחַ מִן הֶעָנִי. הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים:
פִּלְחֵי דְבֵלָה. חֲתִיכוֹת שֶׁל דְּבֵלָה:
בּוֹלֵל וְנוֹטֵל. דּוֹרֵס הַתְּמָרִים אוֹ הַגְּרוֹגָרוֹת וּמְעָרְבָן יַחַד, וְהֵן נִבְלָלִים וּמִתְעָרְבִים, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַחִיּוּב, דְּקָסָבַר יֵשׁ בְּלִילָה בְּדָבָר הַיָּבֵשׁ. אֲבָל פְּרוּסוֹת שֶׁל לֶחֶם וּפִלְחֵי דְבֵלָה אֵין נִבְלָלִין, וְאָתֵי לְאַפְרוּשֵׁי מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב:
בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מְרֻבָּה. בִּזְמַן שֶׁהַכֹּל נוֹתְנִין מַתָּנָה מְרֻבָּה, שֶׁכָּל הַמַּתָּנוֹת שָׁווֹת, אָז מוֹעֶלֶת בְּלִילָה:
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מֻעֶטֶת. כְּלוֹמַר שֶׁמַּתָּנָה אַחַת מְעוּטָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, לֹא מְהַנְיָא בְּלִילָה, דְּדִלְמָא כָּל חַד וְחַד לֹא מִתְרְמֵי דִידֵיהּ, וְחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִן הָרֹב מַפְרִישׁ עַל הַמֻּעָט. כָּךְ נִרְאֶה פֵּרוּשׁ מִשְׁנָה זוֹ בַּיְרוּשַׁלְמִי: