ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
הַמִּתְקַלְקֵל. פַּת אוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְקַלְקֵל:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ דְּקָמַיְתָא נַמִּי מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא. וְהָכִי קָאָמַר מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְהַחְלִיף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רוֹצָה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וְכוּ':
בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית. בְּנוֹתֵן לָהּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית:
שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית. דַּחֲמִירָא לְהוּ שְׁבִיעִית וַאֲפִלּוּ אִם יִתְקַלְקֵל לֹא תַחְלִיפֶנּוּ בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: