ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב
משנה א
וְאֵלּוּ דְבָרִים. בְּכָל מָקוֹם. אֲפִלּוּ מִכְּזִיב וּלְהַלָּן אִם לְקָחָן מֵעַם הָאָרֶץ, דִּבְיָדוּעַ שֶׁמֵּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ דְּמִנְכְּרֵי, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָן אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
וְהָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר. אֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דְּמִנְכַּר טְפֵי וְלֹא אָתֵי לְאַחְלוּפֵי בְּאֹרֶז שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים בְּמַתְנִיתִין אִיכָּא מִנַּיְהוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּדָמוּ לְאוֹתָן שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֶלָּא דְּהַנְהוּ דַּחֲשִׁיבֵי שֶׁדֶּרֶךְ לְנָשְׂאָם מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּתָן לִמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶן, בָּעוּ עִשּׂוּרֵי, דִּבְיָדוּעַ שֶׁמֵּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן:
משנה ב
לִהְיוֹת נֶאֱמָן. עַל הַמַּעַשְׂרוֹת וְלֹא יִהְיוּ פֵּרוֹתָיו דְּמַאי מִכָּאן וְאֵילָךְ:
אֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ. עַל מְנָת לִמְכֹּר, דְּאִלּוּ עַל מְנָת לֶאֱכֹל הָא תָּנָא רֵישָׁא מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל:
וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר. מִפֵּרוֹת קַרְקְעוֹתָיו:
עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן. שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹכֵל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן כְּשֶׁהוּא מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד נֶאֱמָנוּתוֹ בְּכָךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ג
לִהְיוֹת חָבֵר. לְעִנְיַן טָהֳרוֹת, דְּהַיְנוּ פָּרוּשׁ, וְיִהְיוּ בְגָדָיו וּמַשְׁקִים שֶׁלּוֹ טְהוֹרִים. וַאֲפִלּוּ תַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ נֶאֱמָן לְעִנְיַן טָהֳרוֹת עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי חֲבֵרוּת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה. וְהַמְקַבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי חֲבֵרוּת צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ בְּגָדָיו וּמַשְׁקִים שֶׁלּוֹ טְהוֹרִים. וְאֵין קַבָּלַת דִּבְרֵי חֲבֵרוּת בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה חֲבֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הַמְקַבֵּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין צָרִיךְ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲחֵרִים מְקַבְּלִים לְפָנָיו:
לַח וְיָבֵשׁ. דְּאֵין מוֹסְרִים טָהֳרוֹת לְעַם הָאָרֶץ, שֶׁאָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לְחֻלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
וְאֵין לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח. אֲבָל יָבֵשׁ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בָא עָלָיו מַשְׁקֶה. וְנֶאֱמָן עַם הָאָרֶץ לוֹמַר הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ לֹא הֻכְשְׁרוּ, אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר הֻכְשְׁרוּ אֲבָל לֹא נִטְמְאוּ:
וְלֹא יִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. שֶׁלֹּא יִטָּמֵּא וְיָבֹא וִיטַמֵּא טָהֳרוֹת:
וְלֹא מְאָרְחוֹ. לְעַם הָאָרֶץ:
אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ. דִּכְסוּת עַם הָאָרֶץ טֻמְאָתוֹ חֲמוּרָה מִטֻּמְאַת עַם הָאָרֶץ עַצְמוֹ, דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יָשְׁבָה עֲלֵיהֶן אִשְׁתּוֹ נִדָּה, וּבִגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס לַפְּרוּשִׁים. אִי נַמִּי לְכָךְ אָמְרוּ לֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ, דְּמִמַּגַּע עַצְמוֹ יָכוֹל לִזָּהֵר טְפֵי מִמַּגַּע כְּסוּתוֹ:
אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה. שֶׁאָסוּר לְגַדֵּל בְּהֵמָה [דַקָּה] בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים:
וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּנְדָרִים. שֶׁסּוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי חִלּוּל:
וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּשְׂחוֹק. דִּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה:
וּמְשַׁמֵּשׁ. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ:
לֹא בָאוּ אֵלּוּ לַכְּלָל. דְּאֵין עִנְיָנָם נוֹגֵעַ לְטָהֳרוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ד
הַנַּחְתּוֹמִים. נַחְתּוֹם חָבֵר שֶׁלָּקַח תְּבוּאָה מֵעַם הָאָרֶץ שֶׁהִיא דְּמַאי לֹא חִיְּבוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ:
אֶלָּא כְדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. שֶׁהִיא אֶחָד מִמֵּאָה, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מִתּוֹךְ שֶׁשּׁוֹטְרֵי הַמֶּלֶךְ וְנוֹגְשָׂיו חוֹבְטִים אוֹתָם בְּכָל שָׁעָה וְאוֹמְרִים לָהֶם מִכְרוּ בְּזוֹל לֹא הִטְרִיחוּ עֲלֵיהֶם חֲכָמִים בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁטָּרְחוֹ מְרֻבֶּה שֶׁצָּרִיךְ לְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. וְדַוְקָא כְּשֶׁמּוֹכֵר לְחָבֵר, שֶׁהַלּוֹקֵחַ יַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֲבָל אִם מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ חַיָּב לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קֹדֶם שֶׁיִּמְכֹּר:
הַחֶנְוָנִים. שֶׁמּוֹכְרִים מְעַט מְעַט בֶּחָנוּת, אֵינָן רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי, הוֹאִיל וְהֵן מִשְׂתַּכְּרִים הַרְבֵּה, עֲלֵיהֶם מֻטָּל לְתַקֵּן. אִי נַמִּי מִפְּנֵי שֶׁרְגִילִין לִמְכֹּר לְתִינוֹקוֹת, שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַתִּינוֹקוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן:
כָּל הַמַּשְׁפִּיעִים. שֶׁמּוֹכְרִים בְּשֶׁפַע הַרְבֵּה בְּיַחַד:
בְּמִדָּה גַסָּה. לְקַמָּן מְפָרֵשׁ כַּמָּה הִיא מִדָּה גַסָּה:
רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמָאי. דֶּרֶךְ הַמּוֹכְרִים הַרְבֵּה בְּיַחַד לְהוֹסִיף עַל הַמִּדָּה, וּלְכָךְ נִקְרְאוּ מַשְׁפִּיעִים, שֶׁעוֹשִׂין מִדָּה גְדוּשָׁה וּמוֹסִיפִים עַל הַמִּדּוֹת. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא הִטִּילוּ עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישׁ אֶת הַדְּמַאי, אֶלָּא עַל הַלּוֹקֵחַ מֵהֶם:
סִיטוֹנוֹת. הֵם הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים הַקּוֹנִים תְּבוּאָה מִבַּעֲלֵי הַתְּבוּאָה וּמוֹכְרִים אוֹתָהּ לַחֶנְוָנִים בְּמִדָּה גַסָּה:
משנה ה
אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּדַקָּה וּמְדָדוֹ בְגַסָּה. גָּרְסִינַן:
טְפֵלָה דַקָּה לַגַּסָּה. וּפָטוּר כְּשֶׁהוּא מוֹכֵר בְּגַסָּה, וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּדַרְכּוֹ לָמוֹד בַּדַּקָּה חַיָּב אַף כְּשֶׁמּוֹדֵד בַּגַּסָּה:
וּבְלַח דִּינָר. מִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה דִינָר. לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה מִדָּה יְדוּעָה לַלַּח, שֶׁהַשַּׁעַר מִשְׁתַּנֶּה תָּמִיד, לְכָךְ שִׁעֲרוּ בְדָמִים:
אַכְסָרָה. לֹא בְמִדָּה וְלֹא בְמִשְׁקָל אֶלָּא לְפִי הָאֹמֶד, פָּטוּר, דַּהֲוֵי כְּמוֹכֵר בְּגַסָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: