ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
כָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים. לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר עֵדֵי חֲתִימָה כָרְתֵי, כְּתַב יָדוֹ כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתֵי, הוֹאִיל וּכְתַב יָדוֹ הוּא, וְכָתַב וְנָתַן קָרִינַן בֵּיהּ, וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא עֵדֵי מְסִירָה כָּשֵׁר מִדְּאוֹרַיְתָא, וַחֲכָמִים פְּסָלוּהוּ דִּלְמָא אָתֵי לְאַכְשׁוֹרֵי בִּכְתַב סוֹפֵר:
וְאֵין בּוֹ זְמַן. דִּזְמַן תַּקַּנְתָּא דְּרַבָּנָן הוּא, אִי מִשּׁוּם פֵּרוֹת, אִי מִשּׁוּם שֶׁמָּא יְחַפֶּה עַל בַּת אֲחוֹתוֹ, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שֵׁנִי:
וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד. אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אַכְּתַב יָדוֹ קָאֵי, וְרֵישָׁא אַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ עֵד, הַוָּלָד כָּשֵׁר, וְהָכָא אַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ עֵד אֶחָד לְכַתְּחִלָּה לֹא. וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אַכְּתָב סוֹפֵר קָאֵי, וַאֲפִלּוּ הָכִי הַוָּלָד כָּשֵׁר, דְּסוֹפֵר הֲוָה לֵיהּ בִּמְקוֹם עֵד שֵׁנִי:
תִּקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁמָּא יָמוּתוּ עֵדֵי מְסִירָה וְיָבֹא הַבַּעַל וִיעַרְעֵר לוֹמַר לֹא גֵּרַשְׁתִּיהָ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר: