ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁצָּרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לַשּׁוּק בְּלֹא חֲלִיצָה:
הָלְכוּ הַצָּרוֹת. שֶׁל עֲרָיוֹת:
וְנִשְּׂאוּ. לַשּׁוּק:
וְנִמְצְאוּ. הָעֲרָיוֹת אַיְלוֹנִית, וְאִגַּלַּאי מִלְּתָא שֶׁהָיוּ קִדּוּשֵׁי הַמֵּת בְּטָעוּת, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הָיוּ אֵלּוּ צָרוֹתֵיהֶן וְלֹא פְטָרוּם הָעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ מִן הַחֲלִיצָה:
תֵּצֵא מִזֶּה. מִבַּעַל שֶׁנִּשֵּׂאת לוֹ. וּמִן הַיָּבָם:
וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ. וּבִיבָמוֹת מוֹקְמִינַן לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְאָמַר יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיְּבֵי לָאוִין, וְאֵינָהּ הֲלָכָה: