ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּרוֹת וּלְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת. הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וּמְכָרָהּ לְאַחֵר, וּזְרָעָהּ וְצָמְחָה וְעָשְׂאָה פֵּרוֹת, וּבָא נִגְזָל וּגְבָאָהּ עִם פֵּרוֹתֶיהָ מִן הַלּוֹקֵחַ, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לַלּוֹקֵחַ כִּי אִם הַיְּצִיאָה, וְחוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ עַל הַמּוֹכֵר וְגוֹבֶה דְּמֵי הַקַּרְקַע מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, שֶׁהֲרֵי מְכָרָהּ לוֹ בְּאַחֲרָיוּת וְכָתַב לוֹ שְׁטַר מְכִירָה וַהֲרֵי הִיא מִלְוֶה בִשְׁטָר, וְאֶת הַפֵּרוֹת מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין וְלֹא מִמְּשֻׁעְבָּדִים:
וְכֵן לְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת. אִם הִשְׁבִּיחָהּ הַלּוֹקֵחַ בִּנְטִיעַת הָאִילָנוֹת אוֹ בְּזֶבֶל וְכַיּוֹצֵא בָזֶה:
וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת. דִּתְנַאי כְּתֻבָּה הוּא, וְאַתְּ תְּהֵא יָתְבָא בְּבֵיתִי וּמִתְּזְנָא מִנְּכָסַי, וּבְנָן נוּקְבִין דִּיְהָוְיָן לִיכִי מִנָּאִי יְהָוְיָן יַתְבִין בְּבֵיתִי וּמִתְּזְנִין מִנְּכָסַי וְכוּ', כְּשֶׁבָּאוֹת לִגְבּוֹת מְזוֹנוֹתֵיהֶן אֵין גּוֹבִים אֶלָּא מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין וְלֹא מִמְּשֻׁעְבָּדִים:
מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם קִצְבָה וְלֹא יֵדַע כַּמָּה הֵם וְלֹא מָצֵי מִזְדַּהֵר:
וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה. וְהֶחְזִירָהּ, וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֶחְזִיר כֻּלָּהּ:
לֹא יִשָּׁבַע מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר יִשָּׁבַע, אֵין לְךָ אָדָם שֶׁמְּטַפֵּל בִּמְצִיאָה לְהַחְזִירָהּ: