ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִדִּית. אַף עַל גַּב דְּמִדְּאוֹרַיְתָא הִיא, דִּכְתִיב (שמות כב) מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם, הַאי תַּנָּא סָבַר דְּמֵיטַב שָׂדֵהוּ דְּנִזָּק קָאָמַר קְרָא, וּמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁיְּשַׁלֵּם הַמַּזִּיק מֵעִדִּית שֶׁבִּנְכָסָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם טוֹבִים מֵעִדִּית שֶׁל נִזָּק, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נִזְהָרִים מִלְּהַזִּיק:
וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית. דְּמִדְּאוֹרַיְתָא לֹא גָבֵי אֶלָּא מִזִּבּוּרִית, דִּכְתִיב (דברים כד) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה, וְאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְהוֹצִיא אֶלָּא הַפָּחוּת שֶׁבִּנְכָסָיו, וּמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין:
וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בְּזִבּוּרִית. דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ בָּהּ לִנְעִילַת דֶּלֶת. דְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִשָּׂא, אִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: