ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן. כְּשֶׁיַּפְרִישׁ הַתְּרוּמָה יִמְכְּרֶנָּהּ וִיעַכֵּב הַדָּמִים לְעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל חוֹבוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל הַכֹּהֵן. וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשַׂר עָנִי יְעַכֵּב וְיֹאכַל בִּשְׁבִיל הַחוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל הַלֵּוִי וְעַל הֶעָנִי, אֶלָּא שֶׁמַּפְרִישׁ מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן. וְאִם הוּא רָגִיל לִתֵּן תְּרוּמוֹתָיו וּמַעַשְׂרוֹתָיו לָזֶה הַכֹּהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעָנִי שֶׁהִלְוָה לָהֶן, אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת לָהֶם מַעַשְׂרוֹתָיו וּתְרוּמוֹתָיו עַל יַד אַחֵר, אֶלָּא לוֹקְחָן לְעַצְמוֹ מִיַּד אַחַר שֶׁיַּפְרִישֵׁם. אֲבָל אִם רָגִיל לִתֵּן תְּרוּמוֹתָיו וּמַעַשְׂרוֹתָיו לַאֲחֵרִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְעַכְּבָן בְּחוֹבוֹ עַד שֶׁיְּזַכֶּה לָהֶם עַל יְדֵי אַחֵר תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר וְיִטְּלֵם בְּחוֹבוֹ:
צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁים. שֶׁיָּרְשׁוּ מֵהֶם קַרְקַע מְשֻׁעְבֶּדֶת לְבַעַל חוֹב, צָרִיךְ לִטֹּל מֵהֶם רְשׁוּת אִם רוֹצִים לִפְרֹעַ חוֹב זֶה מִתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת הַלָּלוּ, דְּשֶׁמָּא רוֹצִים הֵם לִקַּח מַתְּנוֹתֵיהֶן וְלִפְרֹעַ חוֹב מוֹרִישָׁם מִמָּקוֹם אַחֵר: