ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם:
מְשַׁלְּחוֹ בְיַד אַחֵר. וְעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ מֵאֵלָיו וְלֹא בְּבֵית דִּין. וְדַוְקָא חָלָה:
וְאִם אָמַר לוֹ. בַּעַל לַשָּׁלִיחַ:
טֹל לִי הֵימֶנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי. כְּשֶׁתִּתֵּן לָהּ אֶת הַגֵּט. לֹא יְשַׁלְּחֵנוּ בְּיַד אַחֵר: