ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים. שֶׁאִם יֵשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי אֶחָד, כָּשֵׁר. אֲבָל שְׁנֵיהֶם כּוּתִים, פּוֹסֵל תַּנָּא קַמָּא אֲפִלּוּ בְּגִטֵּי נָשִׁים. וְרַבָּן (שמעון בן) גַּמְלִיאֵל עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁיר אֲפִלּוּ כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם כּוּתִים. וְהָאִידְנָא דְּגָזְרוּ עַל הַכּוּתִים שֶׁיִּהְיוּ כְּגוֹיִם לְכָל דִּבְרֵיהֶם, לֹא שְׁנָא שְׁאָר שְׁטָרוֹת וְלֹא שְׁנָא גִּטֵּי נָשִׁים, אֲפִלּוּ עֵד אֶחָד כּוּתִי, פָּסוּל:
בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם. שֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים עֵדוּתָם לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט בִּמְקוֹם מוֹשַׁב מִשְׁפְּטֵיהֶם. וְהוּא שֶׁיָּדַעְנוּ בְּאוֹתוֹ שׁוֹפֵט וּבְאוֹתָם עֵדִים דְּלֹא מְקַבְּלֵי שֹׁחֲדָא. וְדַוְקָא בְּשִׁטְרֵי הַלְוָאוֹת וְשִׁטְרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁהָעֵדִים רָאוּ בִּנְתִינַת הַמָּמוֹן. אֲבָל שִׁטְרֵי הוֹדָאוֹת וְגִטֵּי נָשִׁים, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, הַכֹּל פָּסוּל:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁרִים. לֹא הֻזְכְּרוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִפָּסֵל:
אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְהֶדְיוֹט. עַל יְדֵי גּוֹיִם הֶדְיוֹטוֹת שֶׁאֵינָם דַּיָּנִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: