ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ד
אֵינָן רַשָּׁאִים לֵחָלֵק. מִכֵּיוָן שֶׁחָלָה עֲלֵיהֶם חוֹבַת זִמּוּן:
וְכֵן אַרְבָּעָה וְכֵן חֲמִשָּׁה. אֵין הַשְּׁלֹשָׁה מְזַמְּנִין לְעַצְמָן וְהַיָּחִיד יֵחָלֵק מֵהֶן, דְּאִיהוּ נַמִּי אִקְבַּע בְּחוֹבַת זִמּוּן:
שִׁשָּׁה נֶחְלָקִים. כְּדֵי זִמּוּן לְכָאן וּכְדֵי זִמּוּן לְכָאן, עַד עֲשָׂרָה, אֲבָל עֲשָׂרָה אֵין נֶחְלָקִים, דְּאִתְחַיְּבוּ לְהוּ בְּזִמּוּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם, עַד שֶׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים, וְאָז יֵחָלְקוּ לִשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת אִם יִרְצוּ: