ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ. לְזַמֵּן. לְהִזְדַּמֵּן יַחַד לְבָרֵךְ בִּלְשׁוֹן רַבִּים נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ:
דְּמַאי. פֵּרוֹת עַמֵּי הָאָרֶץ קְרוּיִם דְּמַאי, כְּלוֹמַר דָּא מַאי מְעֻשָּׂרִין הֵן אוֹ לֹא, לְפִי שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים עַל הַמַּעַשְׂרוֹת וְאָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתֵיהֶן עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. וְאִם אָכַל וְלֹא עִשֵּׂר מְבָרֵךְ עָלָיו וְלֹא הֲוֵי מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, דְּרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵם:
שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְדוֹלָה, כְּגוֹן בֶּן לֵוִי שֶׁהִקְדִּים אֶת הַכֹּהֵן וְלָקַח הַמַּעֲשֵׂר בַּשִּׁבֳּלִים קֹדֶם שֶׁנָּטַל הַכֹּהֵן תְּרוּמָה גְדוֹלָה, וְהַכֹּהֵן הָיָה לוֹ לִטֹּל תְּרוּמָה גְדוֹלָה תְּחִלָּה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, דְּרַחֲמָנָא קַרְיֵיהּ רֵאשִׁית, נִמְצָא תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁל כֹּהֵן בְּתוֹךְ הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים שֶׁבּוֹ, לְבַד מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁעַל הַלֵּוִי לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִמַּעַשְׂרוֹ. וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין דְּהָכָא דְפָטוּר הַלֵּוִי מִלְּהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְדוֹלָה דִּכְתִיב (במדבר יח) וַהֲרֵמּוֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר, מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא תְּרוּמָה גְדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחֹמֶשׁ, שֶׁהַבְּעָלִים מוֹסִיפִים חֹמֶשׁ. וְקָמַשְׁמַע לָן תָּנָא דְּאֵין חֹמֶשׁ מְעַכֵּב:
וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת. דְּמַהוּ דְתֵימָא כֵּיוָן שֶׁהַשַּׁמָּשׁ אֵין לוֹ קְבִיעוּת אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, קָא מַשְׁמַע לָן. וּבְכָל הַנֵּי אַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דְּדָמוּ לְאִסּוּר אֵין כָּאן בְּרָכָה בַּעֲבֵרָה:
וְהַכּוּתִי. מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהֵבִיא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִכּוּתָא וּמִשְּׁאָר אֲרָצוֹת וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן, וְנִתְגַּיְּרוּ מֵאֵימַת הָאֲרָיוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בָּהֶם כַּמְּפֹרָשׁ בְּסֵפֶר מְלָכִים (ב יז), וְהָיוּ שׁוֹמְרִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְכָל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ מְדַקְדְּקִים בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הָיוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם בִּקְצָת הַמִּצְוֹת, עַד שֶׁבָּדְקוּ אַחֲרֵיהֶם וּמָצְאוּ לָהֶם דְּמוּת יוֹנָה בְּרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים אוֹתָהּ, וּמֵאָז עֲשָׂאוּם כְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים גְּמוּרִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם, הִלְכָּךְ הָאִידְנָא אֵין מְזַמְּנִין עַל הַכּוּתִי:
אָכַל טֶבֶל. דָּגָן שֶׁלֹּא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת קָרוּי טֶבֶל. וּפֵרוּשׁ טֶבֶל טַב לֹא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר טֶבֶל דְּאוֹרַיְתָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ טֶבֶל דְּרַבָּנָן כְּגוֹן דָּגָן שֶׁצָּמַח בְּעָצִיץ [שֶׁאֵינוֹ נָקוּב] שֶׁאֵינוֹ טֶבֶל אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו:
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ. לָאו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר קָאָמַר דְּהַאי טֶבֶל גָּמוּר הוּא, אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּים לֵוִי אֶת הַכֹּהֵן בַּכְּרִי לְאַחַר שֶׁנִּתְמָרַח וְהֻקְבַּע לִתְרוּמָה מִן הַתּוֹרָה וְנָטַל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן תְּחִלָּה, וְאֶחָד מֵחֲמִשִּׁים שֶׁבּוֹ הִיא רְאוּיָה לִתְרוּמָה גְדוֹלָה לַכֹּהֵן, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נָתַן מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְדוֹלָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, וְאִם הָיָה מַקְדִּימוֹ בַּשִּׁבֳּלִים קֹדֶם שֶׁתִּתְמָרַח לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְדוֹלָה כִּדְכָתְבִינַן לְעֵיל:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא נִפְדּוּ כְּלָל דְּהָא מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא, אֶלָּא שֶׁנִּפְדּוּ וְלֹא נִפְדּוּ כְּהִלְכָתָן, כְּגוֹן שֶׁפָּדָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּגְרוּטָאוֹת שֶׁל כֶּסֶף אוֹ בְמַטְבֵּעַ שֶׁאֵין עָלָיו צוּרָה, וְרַחֲמָנָא אָמַר (דברים יד) וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוּרָה. וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁחִלְּלוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְלֹא פְדָאוֹ בְּכֶסֶף, וְרַחֲמָנָא אָמַר וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף:
וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכְּזַיִת. מִשְׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הִיא, אֶלָּא אַיְדִי דַהֲדָר לְרוּבָּא לְצֹרֶךְ הֲדָר נַמִּי לְהָא:
וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים. בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל מַיְרֵי. וְאַשְׁמְעִינַן דְּכָל כַּמָּה דְּלֹא טָבַל עוֹבֵד כּוֹכָבִים הוּא, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבֹּל: