ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל. אִם לֹא הֻחְזַק חָכָם וּפָרוּשׁ בִּשְׁאָר דְּבָרִים אֵין [זֶה] אֶלָּא גַּאֲוָה שֶׁמַּרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּן לִבּוֹ, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְחָזִינַן לִקְצַת מֵרַבּוֹתֵינוּ דְּאָמְרֵי דְהָאִידְנָא כָּל אָדָם יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ אֵין מְכַוְּנִים כָּל כָּךְ בִּשְׁאָר יָמִים, אִם לֹא יִקְרָא בְּלַיְלָה רִאשׁוֹן מֵחֲזֵי יוֹתֵר כְּיוֹהֲרָא, שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְכַוֵּן בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא הַשְׁתָּא מִשּׁוּם דְּטָרִיד בְּמִצְוָה: