ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. דִּכְתִיב שְׁמַע, הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, שְׁמַע בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ. לְהוֹצִיאָן בִּשְׂפָתָיו יָפֶה, בִּשְׁתֵּי תֵבוֹת שֶׁהַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה מַתְחֶלֶת בָּאוֹת שֶׁהַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה נִגְמֶרֶת, כְּגוֹן עַל לְבָבֶךָ, עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, אִם אֵינוֹ נוֹתֵן רֶוַח בֵּינֵיהֶם לְהַפְרִידָם נִמְצָא קוֹרֵא אוֹתָם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת כְּאוֹת אַחַת:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. מִיהוּ לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, וְכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָנִיחַ הַנָּד וְלֹא יָנִיד הַנָּח וְלֹא יְרַפֶּה הֶחָזָק וְלֹא יְחַזֵּק הָרָפֶה, וְצָרִיךְ לְהַתִּיז זַיִ"ן שֶׁל תִּזְכְּרוּ שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאוֹמֵר תִּשְׂכְּרוּ בְּשִׂי"ן, כְּלוֹמַר כְּדֵי שֶׁתַּרְבּוּ שָׂכָר, שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס:
הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ. הִקְדִּים פָּסוּק שְׁלִישִׁי לְשֵׁנִי וְשֵׁנִי לְרִאשׁוֹן וְכַיּוֹצֵא בָזֶה:
לֹא יָצָא. דִּכְתִיב וְהָיוּ הַדְּבָרִים בַּהֲוָיָתָן יִהְיוּ, כְּלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁהֵן סְדוּרִין בַּתּוֹרָה. וּמִיהוּ אִם הִקְדִּים פָּרָשַׁת וַיֹּאמֶר לְפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וּפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לִשְׁמַע, נִרְאֶה דְאֵין זֶה חָשׁוּב לְמַפְרֵעַ וְיָצָא, שֶׁהֲרֵי אֵינָן סְדוּרוֹת זוֹ לְאַחַר זוֹ בַּתּוֹרָה:
יַחֲזֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה. אִם בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק טָעָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה פֶּרֶק הִפְסִיק וּלְרֹאשׁ אֵיזֶה פֶּרֶק יַחֲזֹר, חוֹזֵר לְהֶפְסֵק רִאשׁוֹן שֶׁהוּא וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ. וְהָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר שֶׁהוּא וְאָהַבְתָּ אֵת ה', וְאִם בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק פָּסַק, שֶׁיּוֹדֵעַ הַפֶּרֶק שֶׁפָּסַק בּוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם מֵאוֹתוֹ פֶּרֶק פָּסַק, חוֹזֵר לְרֹאשׁ אוֹתוֹ הַפֶּרֶק. הָיָה קוֹרֵא וּכְתַבְתָּם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּוּכְתַבְתָּם שֶׁל שְׁמַע אוֹ בְּוּכְתַבְתָּם שֶׁל וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, חוֹזֵר לְוּכְתַבְתָּם שֶׁל שְׁמַע, וְאִם נִסְתַּפֵּק לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לְמַעַן יִרְבּוּ, אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁעַל הֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ הוּא הוֹלֵךְ: