ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ז
חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן. הַסֶּלַע הָאָמוּר בַּמִּשְׁנָה הוּא הַשֶּׁקֶל הָאָמוּר בַּתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וּפְעָמִים נִקְרָא בַּתּוֹרָה כֶּסֶף, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, מֵאָה כֶּסֶף. וְהוּא הָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה מִשְׁקַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים גַּרְגִּירֵי שְׂעֹרָה, וּבְבַיִת שֵׁנִי הוֹסִיפוּ עָלָיו וְהֶעֱלוּהוּ לְמִשְׁקַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שְׂעֹרָה. וְכֵן מוֹנִים הַיּוֹם לְחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן. וְנִמְצְאוּ חָמֵשׁ סְלָעִים מִשְׁקַל אֶלֶף וּתְשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שְׂעֹרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְזֻקָּק:
בְּמָנֶה צוֹרִי. הַיּוֹצֵא בִּמְדִינַת צוֹר. וְכָל כֶּסֶף שֶׁל תּוֹרָה, כְּגוֹן חֲמֵשֶׁת סְלָעִים שֶׁל בֵּן, שְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד, וַחֲמִשִּׁים שֶׁל אוֹנֵס וּמְפַתֶּה, וּמֵאָה שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רַע, כֻּלָּם בְּמָנֶה צוֹרִי שֶׁהוּא כֶּסֶף מְזֻקָּק. וְכָל כֶּסֶף שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם כְּגוֹן הַקְּנָסוֹת וּכְתֻבַּת אִשָּׁה לְדִבְרֵי רַמְבַּ"ם כֻּלָּם כֶּסֶף מְדִינָה, שֶׁאֶחָד מִשְּׁמֹנָה חֲלָקִים שֶׁבָּהֶם כֶּסֶף וְשִׁבְעָה חֲלָקִים נְחֹשֶׁת. אֲבָל רַבּוֹתַי הוֹרוּ שֶׁכְּתֻבַּת בְּתוּלָה יֵשׁ לָהּ דִּין כֶּסֶף שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכֵּן כָּתוּב כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וּמָאתָן זוּזֵי הֵן שֶׁל כֶּסֶף נָקִי. וּמִשְׁקַל כָּל זוּז תִּשְׁעִים וְשֵׁשׁ שְׂעֹרוֹת:
וְכֻלָּן נִפְדִּין. הָכִי קָאָמַר, וְכָל הַנִּפְדִּים נִפְדִּין בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף, חוּץ מִן הַשְּׁקָלִים. כָּל הַנִּפְדִּין כְּגוֹן בְּכוֹר אָדָם וְהֶקְדֵּשׁוֹת, נִפְדִּין בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּשָׁוֶה כֶּסֶף, חוּץ מִן הַשְּׁקָלִים, שֶׁהַבָּא לִשְׁקֹל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ מִכֶּסֶף נָקִי מַטְבֵּעַ מְצֻיָּר וְלֹא שָׁוֶה כֶּסֶף. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נַמִּי אֵין נִפְדֶּה אֶלָּא בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה וְלֹא בְּשָׁוֶה כֶּסֶף, דִּכְתִיב (דברים יד) וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ, כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה: