ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ג
וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים. דְּאֶחָד מֵהֶן בְּכוֹר:
הָאָב פָּטוּר. דְּמָצֵי לְמֵימַר הַבְּכוֹר מֵת. וּכְשֶׁמֵּת הַבֵּן קֹדֶם שְׁלֹשִׁים אֵינוֹ חַיָּב בְּפִדְיוֹן, וְעַכְשָׁיו שֶׁהַדָּבָר סָפֵק שֶׁמָּא הַבְּכוֹר מֵת וּפָטוּר, שֶׁמָּא זֶה שֶׁנִּשְׁאַר הוּא הַבְּכוֹר וְחַיָּב, הָוֵי הַכֹּהֵן מוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְהוּא הַדִּין שֶׁהַבֵּן הַנִּשְׁאָר פָּטוּר מִלִּפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל:
מֵת הָאָב. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים:
וְאִם לָאו פְּטוּרִים. דְּסָבַר רַבִּי מֵאִיר הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶן דִּין לָקוֹחוֹת יֵשׁ לָהֶן, לְפִי שֶׁאֵין בְּרֵרָה לְכָל אֶחָד עַל יְרֻשָּׁתוֹ, אֶלָּא הֲרֵי הֵן כְּאִלּוּ קָנוּ זֶה מִזֶּה כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ, וְאֵלּוּ הֶחָמֵשׁ סְלָעִים הָיָה חוֹב עַל אֲבִיהֶן כְּמִלְוֶה עַל פֶּה, וּמִלְוֶה עַל פֶּה אֵינָהּ גּוֹבָה מִן הַלָּקוֹחוֹת, הִלְכָּךְ אִם חָלְקוּ עַד שֶׁלֹּא נָתְנוּ פְּטוּרִים:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִתְחַיְּבוּ הַנְּכָסִים. קָסָבַר הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ יוֹרְשִׁים הֵן, דְּיֵשׁ בְּרֵרָה לוֹמַר כָּל אֶחָד זָכָה בְּחֶלְקוֹ, וּמִלְוֶה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
זָכָר וּנְקֵבָה אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. דְּאָמַר לֵיהּ הַנְּקֵבָה יָצְאָה רִאשׁוֹנָה, וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה: