ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
מוּמִין אֵלּוּ. הַפּוֹסְלִין בַּבְּכוֹר, פּוֹסְלִים בְּכֹהֵן לַעֲבוֹדָה, בֵּין קְבוּעִים בֵּין עוֹבְרִים כָּל זְמַן שֶׁהֵן עָלָיו:
הַכִּילוֹן. שֶׁרֹאשׁוֹ חַד מִלְּמַעְלָה וְרָחָב לְמַטָּה. וְדוֹמֶה לְכִסּוּי שֶׁל חָבִית שֶׁקָּרוּי אַכְלָה, לְפִיכָךְ נִקְרָא כִּילוֹן:
וְהַלַּפְתָּן. שֶׁרֹאשׁוֹ דּוֹמֶה לְלֶפֶת, שֶׁרְחָבָה מִלְּמַעְלָה וְהֹלֶכֶת וְכָלָה מִלְּמַטָּה:
מַקָּבָן. שֶׁדּוֹמֶה רֹאשׁוֹ לְמַקֶּבֶת, שֶׁבּוֹלֵט הַפַּדַּחַת לַחוּץ וְכֵן עָרְפּוֹ מֵאֲחוֹרָיו, וְלִצְדָעָיו שָׁוֶה רֹאשׁוֹ, וְדוֹמֶה לְפַטִּישׁ דְּהַיְנוּ מַקֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵא מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו:
וְרֹאשׁוֹ שָׁקוּט. גָּרְסִינַן. יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁרֹאשׁוֹ בּוֹלֵט הַרְבֵּה וְיוֹצֵא לַחוּץ כְּלַפֵּי פָּנָיו. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁאֵינוֹ בּוֹלֵט כְּלָל לְפָנָיו, כְּעִנְיַן שְׁקִיפָס מֵאֲחוֹרָיו שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ בּוֹלֵט מֵאֲחוֹרָיו כְּלָל, וְהוּא מְחֻסָּר, שֶׁדּוֹמֶה כְּמִי שֶׁנֶּחְתַּךְ מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה מֵאֲחוֹרָיו. וּלְשׁוֹן שְׁקִיפָס, שְׁקֹל פִּיסָא [סַנְהֶדְרִין סד:], שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה. וּבַתּוֹסֶפְתָּא מוֹנֶה גַּם כֵּן צַוָּאר שָׁקוּעַ, שֶׁרֹאשׁוֹ מֻטָּל בֵּין כְּתֵפָיו וְדוֹמֶה כְמִי שֶׁאֵין לוֹ צַוָּאר:
וּבַעֲלֵי הַחֲטוֹטֶרֶת רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. כְּשֶׁיֵּשׁ עֶצֶם בַּחֲטוֹטֶרֶת כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דַהֲוָה מוּם. כִּי פְלִיגֵי בְּשֶׁאֵין בָּהּ עֶצֶם. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר חֲתִיכַת בָּשָׂר בְּעָלְמָא הִיא, וְרַבָּנָן סָבְרֵי אָמַר קְרָא (ויקרא כא) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן, הַשָּׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן יַעֲבֹד, וְשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לֹא יַעֲבֹד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: