ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
לֹא יִמָּנֶה יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן. לֶאֱכֹל עִמּוֹ בַּחֲבוּרָה מִבְּשַׂר בְּכוֹר בַּעַל מוּם. שֶׁאֵין נִמְנִין עַל הַבְּכוֹר אֶלָּא חֲבוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֹּהֲנִים, דִּכְתִיב (במדבר יח) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךָ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין, מָה חָזֶה וְשׁוֹק כֹּהֲנִים אִין יִשְׂרָאֵל לֹא, אַף בְּכוֹר בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם כֹּהֲנִים אִין יִשְׂרָאֵל לֹא:
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין וַאֲפִלּוּ נָכְרִי. דִּכְתִיב (דברים יב) כַּצְּבִי וְכָאַיָּל, מַה צְּבִי וְאַיָּל אֲפִלּוּ נָכְרִי, אַף בְּכוֹר נַמִּי. וּקְרָא דִּכְתִיב (במדבר יח) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךָ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין, בִּבְכוֹר תָּמִים דַּוְקָא מִשְׁתַּעֵי:
שֶׁאֲחָזוֹ דָם. חֹלִי שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּן בּוֹ מֵרִבּוּי הַדָּם:
אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָם. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מוּם. דְּמִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ, אִי שָׁרֵית לֵיהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשֶׂה בוֹ מוּם אָתֵי לְמֶעֱבַד בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ מוּם:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בוֹ מוּם. שֶׁלֹּא יִסְדֹּק רֹאשׁ אָזְנוֹ אוֹ נִיב שְׂפָתָיו בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזֹר וּלְהֵרָפֵא. דְּסָבְרֵי רַבָּנָן כָּל שֶׁכֵּן דְּאִי לֹא שָׁרֵית לֵיהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מוּם אָתֵי לְמֶעֱבַד אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם:
לֹא יִשָּׁחֵט עָלָיו. הוֹאִיל וְהוּא הִטִּילוֹ. עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם אַחֵר:
יַקִּיז. אַף בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ מוּם, אִם הוּא צָרִיךְ לְהַקִּיז מֵאוֹתוֹ אֵבָר. וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ שֶׁיָּמוּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא הִטִּיל הַמּוּם בְּיָדָיו יִשָּׁחֵט עָלָיו. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: