ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ה
אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו. דְּדִלְמָא מִשּׁוּם אַגְרָא קָא שָׁרֵי לֵיהּ:
כְּאִילָא. שֵׁם חָכָם הַדָּר בְּיַבְנֶה. וְחָסִיד הָיָה וְלֹא נֶחֱשַׁד בְּכָךְ. וּבֵין אָמַר לְהוּ תָמִים וּבֵין אָמַר לְהוּ בַּעַל מוּם הָיָה נוֹטֵל כָּל שְׂכָרוֹ:
אַרְבַּע אִסָּרוֹת בִּבְהֵמָה דַקָּה וּבְגַסָּה שִׁשָּׁה. גַּסָּה נְפִישׁ טִרְחָא, לְהַשְׁלִיכָהּ לָאָרֶץ וְלִכְפּוֹתָהּ וְלִבְדֹּק מוּמָהּ, הִלְכָּךְ שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה:
בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם. וְאַף עַל גַּב דְּכִי אָמַר לֵיהּ תָּם הוּא לֹא אַהֲנֵי לֵיהּ וְלֹא מִידִי, נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, דְּאִי לֹא שָׁקֵיל אַגְרָא אָתוּ לְמִחְשְׁדֵיהּ כִּי אָמַר בַּעַל מוּם הוּא. וּמִכָּאן דָּן הָרַמְבַּ"ם עַל הַשּׁוֹחֲטִים לָרַבִּים, שֶׁרָאוּי לָהֶם אוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ שָׂכָר כְּלָל אוֹ שֶׁיִּטְּלוּ שָׂכָר עַל הַנִּמְצָאוֹת נְבֵלָה אוֹ טְרֵפָה כְּמוֹ עַל הַנִּמְצָאוֹת כְּשֵׁרָה, דּוּמְיָא דְרוֹאֵי מוּמֵי הַבְּכוֹר: