ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. בְּמוּמִין שֶׁבָּעַיִן מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דְּאָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִשְׁתַּנִּים לְאַחַר מִיתָה, שֶׁמִּפְּנֵי צַעַר מִיתָה הָעַיִן מִשְׁתַּנָּה, וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא מִתְחֲזֵי מוּם קָבוּעַ אִי הֲוָה חָזֵי לֵיהּ מֵחַיִּים הֲוָה מִתְחֲזֵי עוֹבֵר, וְלֹא שָׁרֵי אֶלָּא בְמוּמִין שֶׁבַּגּוּף שֶׁאֵינָן מִשְׁתַּנִּים. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר גָּזְרִינַן מוּמִין שֶׁבַּגּוּף שֶׁאֵינָן מִשְׁתַּנִּים אַטּוּ מוּמִין שֶׁבָּעַיִן שֶׁהֵן מִשְׁתַּנִּים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: