ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ה
וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר. שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ שֶׁמֶן, וְעוֹמֵד בִּפְנֵי הָאֵשׁ כָּל זְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶן בְּתוֹכוֹ, וְאֵינוֹ נִשְׂרָף: מליח. דג
מָלִיחַ. דָּג:
אֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם. אִם נָפַל לְתוֹכָן מִטְּפוּלָהּ שֶׁל תַּנּוּר וּמִן הַטִּיחַ, אֵין גּוֹרְפִין אוֹתָן, דִּמְתַקֵּן מָנָא הוּא. וְאָתְיָא כְּרַבָּנָן דְּאָמְרֵי מַכְשִׁירֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ אֲסִירֵי:
מְכַבְּשִׁין. מַשְׁכִּיבִין אֶת הָאֵפֶר וְאֶת הֶעָפָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חָלָק. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱפוֹת אֶלָּא אִם כֵּן גָּרַף, מֻתָּר:
מַקִּיפִין. מְקָרְבִין זוֹ אֵצֶל זוֹ. כְּמוֹ אֵין מַקִּיפִין בְּרֵיאָה:
לִשְׁפֹּת. לַעֲרֹךְ וּלְהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶם קְדֵרָה, וְהָאוּר בֵּין שְׁתֵּי הֶחָבִיּוֹת. וְאָסַר לַהּ מִשּׁוּם דְּדָמֵי לְבִנְיָן:
[וְאֵין סוֹמְכִין] אֶת הַקְּדֵרָה בְבַקַּעַת. דְּלֹא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לַהַסָּקָה. וּבְקַעַת, עֵצִים שֶׁנִּתְבַּקְעוּ:
וְכֵן הַדֶּלֶת. אֵין סוֹמְכִין אוֹתָהּ בִּבְקַעַת, דְּעֵצִים מֻקְצִים הֵם אֵצֶל כָּל תַּשְׁמִישׁ חוּץ מִן הַהַסָּקָה:
וְאֵין מַנְהִיגִים אֶת הַבְּהֵמָה בְּמַקֵּל. מִשּׁוּם דְּנִרְאֶה כְּמוֹלִיכָהּ לִמְכֹּר בַּשּׁוּק: