ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. בִּכְלִי הַמְּיֻחָד לְמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד וּמוֹכֵר בּוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְיֻחָד לְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד לְמִדָּה, שֶׁכְּשֶׁיִּשָּׁבֵר זֶה שֶׁהוּא מוֹדֵד בּוֹ יַעֲמֹד זֶה תַּחְתָּיו, מֻתָּר לְמַלְאוֹתוֹ:
אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יִחֲדוֹ לְכָךְ, לֹא יְמַלְּאֶנּוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. לְפִי שֶׁאֵין מוֹדְדִין בְּיוֹם טוֹב:
אַף בְּחֹל הַמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן. מִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהָיוּ רַבִּים בָּאִים לִשְׁאֹל הֵימֶנּוּ בַּמּוֹעֵד, שֶׁאֵין טְרוּדִין בִּמְלָאכָה, וְהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו בַּלַּיְלָה שֶׁאֵינוֹ זְמַן בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא פָּנוּי בַּיּוֹם:
מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. כְּשֶׁהָיָה מוֹכֵר שֶׁמֶן הָיוּ לוֹ מִדּוֹת הַרְבֵּה, וּמְבִיאִין הַלָּקוֹחוֹת כְּלֵיהֶן וּמוֹדֵד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּמִדָּה לְעַצְמוֹ, וּמִתְמַצּוֹת וְהוֹלְכוֹת לְתוֹךְ כְּלֵיהֶן כָּל הַלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ הַשֶּׁמֶן הַמֻּדְבָּק בְּשׁוּלֵי הַמִּדָּה וּבְדָפְנוֹתֶיהָ וְנִמְצָא גּוֹזֵל אֶת הַלָּקוֹחוֹת: