ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה. בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים מַיְרֵי, כִּדְקָתָנֵי עֲלֵיהּ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמֵאת. וּבֶהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁמֵּתָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה וּטְעוּנָה קְבוּרָה, הִלְכָּךְ לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. אֲבָל בֶּהֱמַת חֻלִּין מְחַתְּכִין אוֹתָהּ לִפְנֵי הַכְּלָבִים. וְהָנֵי מִלֵּי שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת מֵאֶתְמוֹל, דְּדַעְתֵּיהּ עִילָּוָהּ, אֲבָל לֹא הָיְתָה מְסֻכֶּנֶת מֵאֶתְמוֹל אַף בֶּהֱמַת חֻלִּין לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ:
הַחַלָּה שֶׁנִּטְמֵאת. אֵינָהּ רְאוּיָה לְכֹהֵן בְּיוֹם טוֹב, אַף לַהַסָּקָה אוֹ לְתִתָּהּ לְכַלְבּוֹ, דְּאֵין מְבַעֲרִין קָדָשִׁים מִן הָעוֹלָם בְּיוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲכִילַת בְּהֵמָה, דִּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁאֵין קָדָשִׁים טְמֵאִים מִתְבַּעֲרִים מִן הָעוֹלָם בְּיוֹם טוֹב: