ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
בְּהֵמָה מְסֻכֶּנֶת. שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁמָּא תָּמוּת. וְאֵין צָרִיךְ לָהּ, שֶׁכְּבָר סָעַד סְעוּדָתוֹ:
לֹא יִשְׁחֹט. אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם לֶאֱכֹל כַּזַּיִת צָלִי הֵימֶנָּה:
מִבֵּית טְבִיחָתָהּ. שֶׁהוּא מְזֻמָּן וּמֻפְשָׁט מֵעוֹרוֹ וְעוֹמֵד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
לֹא יְבִיאֶנָּה בְּמוֹט וּבְמוֹטָה. בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. מִשּׁוּם דְּאַוְשָׁא מִלְּתָא וּמְזַלְזֵל בִּכְבוֹד יוֹם טוֹב: