ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה י
עֲגָלָה. הָעֲשׂוּיָה לְשַׂחֵק לְקָטָן, וּמְיֻחֶדֶת לוֹ לֵישֵׁב עָלֶיהָ:
טְמֵאָה מִדְרָס. אִם הָיָה הַקָּטָן זָב נַעֲשֵׂית הָעֲגָלָה אַב הַטֻּמְאָה:
וְנִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת. דְּתוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָ:
וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת. בְּשַׁבָּת:
אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים. עַל גַּבֵּי בְּגָדִים, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשָׂה חָרִיץ בַּקַּרְקַע, וְחוֹפֵר חַיָּב מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. תְּרֵי תַּנָּאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן אָסוּר. וַאֲתָא הַאי תַּנָּא אַחֲרִיתִי וְאָמַר דְּלֹא אָסַר רַבִּי יְהוּדָה בַּעֲגָלָה שֶׁל קָטָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה חָרִיץ בְּהִלּוּכָהּ עַל יְדֵי חֲפִירָה, אֶלָּא כּוֹבֶשֶׁת הַקַּרְקַע וְנָדוֹשׁ תַּחְתֶּיהָ וְנַעֲשֶׂה עֲפָרָהּ נָמוּךְ, אֲבָל אֵינָהּ מְזִיזָה עָפָר מִמְּקוֹמָהּ. וּכְבָר אִפְסִיקָא הִלְכָתָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת חָרִיץ: