ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ז
מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת. שֶׁאוֹכְלִין שָׁם. שֶׁרְגִילִים לְהָסֵב וְלֶאֱכֹל עַל גַּבֵּי מִטּוֹת. וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא מָקוֹם מֻעָט לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יַשְׁוֶה גֻּמּוֹת כִּדְחָיְשִׁינַן גַּבֵּי בַּיִת שֶׁהוּא גָּדוֹל וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם גֻּמָּא:
מֻגְמָר. לְבוֹנָה עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים לְהָרִיחַ בָּהּ. אֲבָל לְגַמֵּר אֶת הַכֵּלִים דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר:
מְקֻלָּס. כְּרָעָיו וּבְנֵי מֵעָיו תְּלוּיִין חוּצָה לוֹ [בְּצִדּוֹ] כְּשֶׁצּוֹלֵהוּ, וְהָיוּ עוֹשִׂים זֵכֶר לַפֶּסַח דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות יב) רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. מְקֻלָּס, כְּגִבּוֹר זֶה שֶׁכְּלֵי זֵינָיו עִמּוֹ. תַּרְגּוּם וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת, וְקוּלְסָא דִנְחָשָׁא. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ מְקֻלָּס, מְכֻבָּד, לְשׁוֹן קִלּוּס:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. בִּשְׁלָשְׁתָּן. כִּבּוּד, מִשּׁוּם אַשְׁווּיֵי גֻּמּוֹת. וּמֻגְמָר, מִשּׁוּם דְּלָאו צֹרֶךְ לְכָל נֶפֶשׁ הוּא, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לַמְּפֻנָּקִים וְלַמְּעֻנָּגִים וּלְמִי שֶׁרֵיחוֹ רַע. מְקֻלָּס, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּאוֹכֵל קָדָשִׁים בַּחוּץ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: