ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
מְבִיאִין שְׁלָמִים בְּיוֹם טוֹב. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ אֲכִילָה לָאָדָם:
וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם. שֶׁהַסְּמִיכָה אֲסוּרָה מִשּׁוּם שְׁבוּת, שֶׁבְּכָל כֹּחוֹ הָיָה סוֹמֵךְ וַהֲוָה לֵיהּ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַעֲלֵי חַיִּים. אֶלָּא סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּלֵית לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי תֵּכֶף לַסְּמִיכָה שְׁחִיטָה:
אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. חוּץ מִתְּמִידִין וּמוּסָפִין שֶׁהֵן קָרְבַּן צִבּוּר וּזְמַנָּן קָבוּעַ. אֲבָל לֹא יָבִיא עוֹלַת יָחִיד, שֶׁאֵין בָּהּ אֲכִילַת הֶדְיוֹט. וַאֲפִלּוּ עוֹלוֹת רְאִיָּה קְרֵבוֹת בִּשְׁאָר יְמוֹת הָרֶגֶל וְלֹא בְּיוֹם טוֹב, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (במדבר כט) עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, לָכֶם וְלֹא לְגָבֹהַּ:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. מְבִיאִים שַׁלְמֵי חֲגִיגָה וְעוֹלוֹת רְאִיָּה, דִּכְתִיב (דברים טז) עֲצֶרֶת לַה', כָּל דְּלַה'. אֲבָל נְדָרִים וּנְדָבוֹת דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב, לֹא עוֹלוֹת וְלֹא שְׁלָמִים: