ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מַעֲמָדוֹת הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה, וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ, שְׁלוּחִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד עַל הַקָּרְבָּן עִם הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר, כָּל אֶחָד בַּשַּׁבָּת הַקָּבוּעַ לוֹ, וְהֵן נִקְרָאִים אַנְשֵׁי מַעֲמָד:
מִתְכַּנְּסוֹת לְעִירוֹ. שֶׁל רֹאשׁ הַמַּעֲמָד, וְלֹא הָיוּ מְבִיאִין בִּכּוּרֵיהֶם כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ:
וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִים לַבָּתִּים. מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה:
וְלַמַּשְׁכִּים. בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהֵם מַשְׁכִּימִים:
הַמְמֻנֶּה. רֹאשׁ הַמַּעֲמָד:
קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן. וּבַדֶּרֶךְ הָיוּ אוֹמְרִים שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם הָיוּ אוֹמְרִים עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם. בְּהַר הַבַּיִת הָיוּ אוֹמְרִים הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ. בָּעֲזָרָה הָיוּ אוֹמְרִים כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ: