ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
נִקְנִים בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. דִּכְתִיב (במדבר יח) בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים בְּאַרְצָם בִּכּוּרִים הֵם, וְהָכִי תְּנַן לְקַמָּן יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְכוּ' קוֹשְׁרוֹ בְגֶמִי וְאוֹמֵר הֲרֵי אֵלּוּ בִכּוּרִים:
וְעוֹשֶׂה אָדָם כָּל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים. דִּכְתִיב בִּכּוּרֵי כָּל, מֵרֵאשִׁית כָּל:
וּטְעוּנִים קָרְבָּן. נֶאֱמַר בַּבִּכּוּרִים שִׂמְחָה, וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׁם וְשָׂמַחְתָּ, מַה לְּהַלָּן שְׁלָמִים אַף כָּאן שְׁלָמִים:
וְשִׁיר. נֶאֱמַר כָּאן בְּכָל הַטּוֹב, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (יחזקאל לג) כְּשִׁיר עֲגָבִים יְפֵה קוֹל וּמֵטִב נַגֵּן:
וּתְנוּפָה. כְּתִיב הָכָא וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ, וּכְתִיב הָתָם (ויקרא ז) יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה', מַה לְהַלָּן תְּנוּפָה אַף כָּאן תְּנוּפָה:
וְלִינָה. שֶׁיָּלִין בִּירוּשָׁלַיִם כָּל הַלַּיְלָה שֶׁל אַחַר הַיּוֹם שֶׁהֵבִיא הַבִּכּוּרִים, דִּכְתִיב (דברים טז) וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ, הָא כָּל פּוֹנוֹת לֹא יִהְיוּ אֶלָּא בַּבֹּקֶר: