ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה. זָר הָאוֹכְלָן בְּמֵזִיד חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, דִּכְתִיב בַּתְּרוּמָה (ויקרא כב) וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ, וּבִכּוּרִים אִקְּרוּ תְּרוּמָה, דְּאָמַר מַר וּתְרוּמַת יָדֶךָ, אֵלּוּ בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (דברים כו) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ:
וְחֹמֶשׁ. הָאוֹכְלָן שׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם קֶרֶן לַבְּעָלִים וְחֹמֶשׁ לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה:
וַאֲסוּרִים לְזָרִים. בְּחִנָּם הִיא שְׁנוּיָה, דְּכֵיוָן שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִיתָה וְחֹמֶשׁ פְּשִׁיטָא שֶׁאֲסוּרִים לְזָרִים. וּלְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר חֲצִי שִׁעוּר אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, מָצִינַן לְמֵימַר דִּתְנַן אֲסוּרִים לְזָרִים לַחֲצִי שִׁעוּר, שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין בּוֹ לֹא מִיתָה וְלֹא חֹמֶשׁ:
וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן. שֶׁיָּכוֹל לְמָכְרָן וְלִקַּח בָּהֶן עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה:
וְעוֹלִים בְּאֶחָד וּמֵאָה. אִם נִתְעָרְבוּ בְּמֵאָה שֶׁל חֻלִּין:
וּטְעוּנִים רְחִיצַת יָדַיִם. הַבָּא לִגַּע בָּהֶן צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו תְּחִלָּה, שֶׁסְּתָם יָדַיִם פּוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה, וּבִכּוּרִים נַמִּי אִקְּרוּ תְּרוּמָה:
וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. טָמֵא שֶׁטָּבַל אֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא כב) וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקָּדָשִׁים, וְהוּא הַדִּין לְבִכּוּרִים:
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר. דְּשָׁרֵי לְזָרִים, וְאָסוּר לִקְנוֹת בִּדְמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּהֵמָה טְמֵאָה וַעֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת, וּבָטֵל בְּרוֹב הֵיכָא דְּאֵין לוֹ מַתִּירִין, וְהַנּוֹגֵעַ בּוֹ אֵין טָעוּן רְחִיצַת יָדַיִם, וְאֵין צָרִיךְ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, דְּאָמְרִינַן טָבַל וְעָלָה אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר: