ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה יא
הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת. בִּסְתָם, וְלֹא פֵרֵשׁ אִם קָנָה קַרְקַע אִם לָאו:
מֵבִיא וְקוֹרֵא. דְּבִסְתָם קָנָה קַרְקַע שֶׁתַּחְתֵּיהֶן וְחוּצָה לָהֶן. אֲבָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בִּסְתָם לֹא קָנָה קַרְקַע. וְרַבִּי מֵאִיר פָּלֵיג וְאָמַר דְּאַף שְׁנֵי אִילָנוֹת נַמִּי קָנָה קַרְקַע, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וַחֲכִירוּת מְבִיאִים וְקוֹרְאִים. דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אָרִיס וְחוֹכֵר יֵשׁ לוֹ קִנְיָן בָּאָרֶץ כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: