ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
נָמַקּוּ. נִרְקְבוּ וְנָמַסּוּ, כְּמוֹ אִתָּם יִמָּקּוּ (ויקרא כו):
נִבְזְזוּ. נִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ בָּזַזְנוּ לָנוּ (דברים ב):
אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם חֹמֶשׁ. זָר שֶׁאֲכָלָן אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ. וְהַךְ מַתְנִיתִין יְחִידָאָה הִיא וְאֵינָהּ הֲלָכָה, אֶלָּא הֲלָכָה שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶם חֹמֶשׁ:
נִטְמְאוּ בָעֲזָרָה נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא. גָּרְסִינַן, כְּלוֹמַר מְנַעֵר וּמֵרִיק הַסַּל מִן הַפֵּרוֹת כֵּיוָן שֶׁנִּטְמְאוּ, וְהַסַּל נִתָּן לַכֹּהֲנִים דִּכְתִיב (שם כו) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ, פְּעָמִים שֶׁאֵין הַכֹּהֵן לוֹקֵחַ אֶלָּא הַטֶּנֶא. וְאֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא בִּכּוּרִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, דְּכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לְהַר הַבַּיִת לֹא מִתְחַיֵּב תּוּ בְּאַחֲרָיוּתָן: