ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה י
מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא. מְלַבֵּן הַצֶּמֶר מוֹצִיא מִן הַצֶּמֶר דָּבָר מֻעָט עַל יְדֵי שְׁטִיפָה:
הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין הַבַּעַל [הַבַּיִת] מַקְפִּיד. וְאִם הִקְפִּיד לֹא הָוֵי קְפֵידָא:
וְשֶׁהַסּוֹרֵק מוֹצִיא. הַסּוֹרֵק אֶת הַצֶּמֶר וְהַמְנַפְּצוֹ, מַה שֶּׁמּוֹצִיא הָוֵי דָּבָר חָשׁוּב וּרְגִילִים לְהַקְפִּיד:
הַכּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חוּטִים. דֶּרֶךְ בִּגְדֵי צֶמֶר לְהַנִּיחַ בְּסוֹף אֲרִיגָתָן שְׁלֹשָׁה חוּטִין מִמִּין אַחֵר. וְהַכּוֹבֵס נוֹטְלָן וּמַשְׁוֶה הַבֶּגֶד וּמְיַפֵּהוּ. וְאִם חוּטִין שְׁחוֹרִין הֵם אֲרוּגִים בְּבֶגֶד לָבָן, רַשַּׁאי הַכּוֹבֵס לִטֹּל הַכֹּל, לְפִי שֶׁהַשָּׁחֹר בַּלָּבָן מְגַנֶּה אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר:
הַחַיָּט שֶׁשִּׁיֵּר מִן הַחוּט כְּדֵי לִתְפֹּר בּוֹ. שֶׁהוּא כִּמְלֹא אֹרֶךְ הַמַּחַט:
וּמַטְלִית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ. גָּרְסִינַן. חַיָּט שֶׁהִשְׁוָה אֶת תְּפִירָתוֹ וְקוֹצֵעַ מִמֶּנָּה מַטְלִית קְטַנָּה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, חַיָּב לְהַחֲזִיר לְבַעַל הַבֶּגֶד:
מַעֲצָד. כְּלִי שֶׁמַּחְלִיק בּוֹ הַנַּגָּר אֶת פְּנֵי הַלּוּחַ. וּשְׁפָאִין שֶׁהוּא מוֹצִיא דַּקִּין הֵן:
כַּשִּׁיל. קַרְדֹּם. וּמַפִּיל שְׁפָאִין גַּסִּין:
אֵצֶל בַּעַל הַבָּיִת. כִּשְׂכִיר יוֹם:
אַף הַנְּסֹרֶת. דַּק דַּק הַיּוֹצֵא מִתַּחַת הַמַּקְדֵּחַ שֶׁהֵם דַּקִּים מְאֹד, שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת:
סוף הספר