ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ח
חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. דְּמִכִּי גְּנָבָהּ קָם לֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ, וַהֲשָׁבָה דַּעֲבַד לָאו הֲשָׁבָה הִיא:
וְאִם לֹא יָדְעוּ בוֹ וְכוּ'. מַתְנִיתִין הָכִי מִתָּרְצָא, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ בֵּין מָנוּ בֵּין לֹא מָנוּ. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁלֹּא יָדְעוּ בּוֹ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבָתוֹ וּבַחֲזָרָתוֹ. אֲבָל יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבָתוֹ וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵמָה, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. וְהָכִי פֵּרוּשָׁהּ, מֵת אוֹ נִגְנַב הַטָּלֶה לְאַחַר שֶׁהֶחֱזִירוֹ הַגַּנָּב, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, בֵּין שֶׁמָּנוּ הַבְּעָלִים הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵמָה בֵּין שֶׁלֹּא מָנוּ הַצֹּאן. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁלֹּא יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבַת הַטָּלֶה, שֶׁכָּל צֹאן שֶׁהִיא רְגִילָה לָצֵאת חוּץ, צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּהּ בְּיוֹתֵר, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבָתָהּ וְשֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לָצֵאת וְלֹא נִזְהֲרוּ בָּהּ, חַיָּב הַגַּנָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁבִּגְרָמָתוֹ נֶאֶבְדָה הַצֹּאן. אֲבָל אִם יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבַת הַטָּלֶה, וְאַחַר כָּךְ מָנוּ הַצֹּאן וְנִמְצֵאת שְׁלֵמָה, שֶׁהֻחְזַר הַטָּלֶה הַגָּנוּב, אִם כֵּן כְּבָר יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ צֹאן אַחַת שֶׁלְּמוּדָה לָצֵאת חוּץ, וְהָיָה לָהֶם לְהִזָּהֵר בָּהּ, וְאִם לֹא נִזְהֲרוּ אִינְהוּ דְּאַפְסוּד, וּפָטוּר הַגַּנָּב מִלְּשַׁלֵּם: