ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ב
הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. דְּמִסְתָּמָא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִיָּד, וּקְנַנְהוּ הַאִיךְ בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת:
אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. דְּשַׁמְעִינְהוּ דְּאִיַּאֵשׁ, דְּאָמְרֵי וַי לְחֶסְרוֹן כִּיס. אֲבָל סְתָמָא לֹא. וְרֵישָׁא דְּנָטְלוּ לִסְטִים אֶת כְּסוּתוֹ דְּמַשְׁמַע דְּמִסְתָּמָא מִתְיָאֲשׁוּ, מַיְרֵי בְּלִסְטִים יִשְׂרָאֵל, דְּכֵיוָן דְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרֵי הָבֵא עֵדִים הָבֵא רְאָיָה, מִכִּי נָטְלוּ לוֹ לִסְטִים מִיַּאֵשׁ. וְסֵיפָא בְּלִסְטִים נָכְרִים, שֶׁדַּיָּנֵי נָכְרִים דָּנִין בְּגַאֲוָה וּבִזְרוֹעַ וּבְאֻמְדַּן דַּעַת בְּלֹא עֵדִים וְלֹא רְאָיָה, וְהַנִּגְזָל מֵהֶם לֹא מִיַּאֵשׁ. וּמִשּׁוּם הָכִי אִי שַׁמְעִינְהוּ דְּאִיַּאוּשׁ אִין, אֲבָל סְתָמָא לֹא:
נָחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים. קִבּוּץ שֶׁנִּקְבָּצִים עִם הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם:
לֹא יָקֹץ אֶת שׂוֹכוֹ. נִתְיַשְּׁבוּ דְּבוֹרִים [שֶׁלּוֹ] עַל שׂוֹכַת חֲבֵרוֹ, וְיָרֵא לִטְּלָן אֶחָד אֶחָד, שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ, לֹא יָקֹץ אֶת הַשּׂוֹכָה כֻּלָּהּ, וַאֲפִלּוּ עַל מְנָת לִתֵּן אֶת הַדָּמִים:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: