ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה א
הַגּוֹזֵל. מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. דְּמֵי עֵצִים וְצֶמֶר. וְאֵין חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ כֵּלִים, דְּקָנֵי בְּשִׁנּוּי:
דְּמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז. וְהָעֹדֶף שֶׁשָּׁוֶה יוֹתֵר הַוָּלָד וְהַגִּזָּה, שֶׁלּוֹ הוּא, דִּקְנַנְּהוּ בְּשִׁנּוּי:
זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, שֶׁהוּא פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה שִׁנּוּי בְּיָדוֹ, קְנָאוֹ, וְשֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ וְשֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר: