ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח
משנה א
הַחוֹבֵל. וְכַמָּה הוּא יָפֶה. שֶׁאִם הָיָה צָרִיךְ הָיָה מוֹכֵר עַצְמוֹ בְּעֶבֶד עִבְרִי, וְזֶה שֶׁהִזִּיקוֹ הִפְסִידוֹ מָמוֹן זֶה:
כַּיּוֹצֵא בָזֶה. לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְעֻנָּג רַב צַעֲרוֹ וּכְאֵבוֹ:
צְמָחִין. אֲבַעְבּוּעוֹת לְבָנוֹת:
שֶׁבֶת. כָּל יְמֵי הַחֹלִי רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִין וְנוֹתֵן שְׂכִירוּתוֹ שֶׁל כָּל יוֹם, שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לִמְלָאכָה אַחֶרֶת אֲפִלּוּ בְּלֹא חֹלִי, שֶׁהֲרֵי נִקְטַע יָדוֹ וְרַגְלוֹ וְהוּא כְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵיהֶן:
הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ. אָדָם קַל שֶׁבִּיֵּשׁ בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה:
וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה. וְכֻלְּהוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מִקְּרָא נָפְקֵי. נֶזֶק, דִּכְתִיב (שמות כא) עַיִן תַּחַת עַיִן, וְאֵין לוֹמַר עַיִן מַמָּשׁ, דִּכְתִיב (במדבר לה) וְלֹא תִּקְּחוּ כֹּפֶר לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ, לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁאִם סִמֵּא אֶת עֵין חֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ, וְהַיְנוּ עַיִן תַּחַת עַיִן. צַעַר, נָפְקָא לָן מִפֶּצַע תַּחַת פָּצַע (שמות כא), דִּקְרָא יְתֵרָא הוּא לְחַיֵּב עַל הַצַּעַר וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם נֶזֶק, דְּלָא תֵימָא הֲרֵי קָנָה יָדוֹ וְיֵשׁ עָלָיו לְחָתְכָהּ, אֶלָּא אוֹמְרִים הָיָה עָלָיו לְחָתְכָהּ בְּסַם וְזֶה חֲתָכָהּ בְּבַרְזֶל וְצִעֲרוֹ, לְפִיכָךְ מְשַׁלֵּם אֶת הַצַּעַר. רִפּוּי וְשֶׁבֶת, רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שם). וְדַוְקָא כְּשֶׁהַחֹלִי בָּא מֵחֲמַת מַכָּה. אֲבָל אִם פָּשַׁע הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ וְעָבַר עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, שׁוּב אֵין הַמַּזִּיק חַיָּב בַּשֶּׁבֶת וְרִפּוּי שֶׁצְּרִיכִין מֵחֲמַת פְּשִׁיעוּתָא. בֹּשֶׁת, דִּכְתִיב (דברים כה) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ, מָמוֹן. וְדִין תּוֹרָה שֶׁאֵין יְכוֹלִים לָדוּן בְּשׁוּם דִּין שֶׁבָּעוֹלָם אֶלָּא דַּיָּנִים הַסְּמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות כב) עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, וְאֵין נִקְרָאִים אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּנִים הַסְּמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁבְּהַלְוָאוֹת וּמִקָּח וּמִמְכָּר וְהַקְנָאוֹת וְהוֹדָאוֹת וּכְפִירוֹת דָּנִין בָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּאִלּוּ הֵם שְׁלוּחִים שֶׁל בֵּית דִּין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁלִיחוּתַיְהוּ קָעָבְדִינַן. וְזֶה בִּלְבַד בְּדָבָר הַמָּצוּי וְיֵשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה בְּשֵׁן וָרֶגֶל שֶׁהֵם מוּעָדִים, אוֹ שֶׁהִזִּיק אָדָם בִּבְהֵמָה. אֲבָל בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה אָדָם, אוֹ אָדָם בְּאָדָם, אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּלָל, אֶלָּא מְנַדִּין אֶת הַחוֹבֵל אוֹ אֶת הַמַּזִּיק עַד שֶׁיַּעֲלֶה עִם בַּעַל דִּינוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹ שֶׁיִּתֵּן דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה קָרוֹב לְמַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּעֵינֵי הַדַּיָּן, אֲבָל דָּבָר קָצוּב אֵין פּוֹסְקִים עָלָיו. וְכֵן הַדִּין בְּכָל הַקְּנָסוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה וּבְכֻלָּהּ תַּלְמוּדָא, אֵין גּוֹבִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁמְּנַדִּין מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
משנה ב
וְשׁוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק. דִּכְתִיב (ויקרא כד) אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ, וְלֹא שׁוֹר בַּעֲמִיתוֹ:
וּפָטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת. דִּכְתִיב (שמות כא) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים וְלֹא שְׁוָרִים:
משנה ג
וְהַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים חַיָּב. וְאַף עַל גַּב דִּבְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הָעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ מַלְקוֹת וְתַשְׁלוּמִין לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, הָכָא מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה, דִּבְפֵרוּשׁ רִבְּתָה תּוֹרָה חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ לְתַשְׁלוּמִין וְלֹא לְמַלְקוֹת, מִדִּכְתִיב (דברים יט) יָד בְּיָד, דְּהַיְנוּ מָמוֹן, מִכְּדִי כְּתִיב (ויקרא כד) כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵן יֵעָשֶׂה לוֹ, יָד בְּיָד לָמָּה לִי, אֶלָּא לְהָבִיא חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמְּשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לָעֲבָדִים בֹּשֶׁת. דִּכְתִיב (דברים כה) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו, בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲוָה, יָצָא עֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַחֲוָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ד
עֶבֶד וְאִשָּׁה שֶׁחָבְלוּ בַּאֲחֵרִים פְּטוּרִים. שֶׁאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְשַׁלֵּם:
נִתְגָּרְשָׁה הָאִשָּׁה וְנִשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד. וְקָנוּ נְכָסִים. חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. שֶׁהֲרֵי מִתְּחִלָּה הֵן חַיָּבִין, אֶלָּא שֶׁאֵין לָהֶם מַה לְּשַׁלֵּם. שֶׁנִּכְסֵי מְלוֹג שֶׁל אִשָּׁה מְשֻׁעְבָּדִים לַבַּעַל לְפֵרוֹת וְלִירֻשָּׁה:
משנה ה
מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל, מְתַקֵּן הוּא אֵצֶל יִצְרוֹ, שֶׁשָּׁכְכָה חֲמָתוֹ וְנָח רָגְזוֹ בְּכָךְ:
משנה ו
הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ. שֶׁמְּחַבֵּר אֶצְבְּעוֹתָיו בְּפַס יָדוֹ וּמַכֶּה אוֹתוֹ בָּאֶגְרוֹף:
נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. דְּמֵי בָּשְׁתּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁאוֹמֵר מָנֶה:
סְטָרוֹ. שֶׁהִכָּהוּ בְּפַס יָדוֹ עַל לֶחְיוֹ, וְאִיכָּא בֹּשֶׁת טְפֵי:
צָרַם. מָשַׁךְ. לָשׁוֹן אַחֵר, פָּגַם:
הַכֹּל לְפִי כְּבוֹדוֹ. כָּל אֵלּוּ הַדָּמִים שֶׁהֻזְכְּרוּ בַּמִּשְׁנָה אֵינָם אֶלָּא לִמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר. אֲבָל לְאָדָם בָּזוּי פּוֹחֲתִין לוֹ:
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ'. רַבִּי עֲקִיבָא פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא, וְסָבַר דְּבֵין מְכֻבָּד בֵּין בָּזוּי, כֻּלָּן שָׁוִין לְדִינֵי קְנָסוֹת הַלָּלוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
וְנָתַן לוֹ זְמָן. וְהָנֵי מִלֵּי לְבֹשֶׁת, דְּלֹא חַסְּרֵיהּ מָמוֹנָא, יָהֲבִינַן זְמַן. אֲבָל לִנְזָקִין, דְּחַסְּרֵיהּ מָמוֹנָא, לֹא יָהֲבִינַן זְמַן:
שְׁמָרָהּ. הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵרָהּ:
וּבוֹ כְּאִסָּר שֶׁמֶן. שֶׁמֶן קָנוּי בְּאִסָּר:
לָזוֹ אֲנִי נוֹתֵן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. שֶׁעַל כְּאִסָּר שֶׁמֶן זִלְזְלָה בְּעַצְמָהּ לְגַלּוֹת רֹאשָׁהּ וּמַרְאָה הִיא שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עַל הַבֹּשֶׁת:
משנה ז
עַל מְנָת לִפְטֹר חַיָּב. אִם שְׁאָלוֹ חוֹבֵל לַנֶּחְבָּל, עַל מְנָת לִפְטֹר אוֹתִי אַתָּה אוֹמֵר סַמֵּא אֶת עֵינִי, וְהֵשִׁיבוֹ הַנֶּחְבָּל הֵן, אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב, שֶׁיֵּשׁ הֵן שֶׁהוּא כְּלָאו, וּבִלְשׁוֹן תְּמִיהָא אָמַר לוֹ הֵן, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְחֹל עַל צַעַר גּוּפָן. אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שַׁבֵּר אֶת כַּדִּי, וּשְׁאָלוֹ הַמַּזִּיק עַל מְנָת לִפְטֹר אוֹתִי אַתָּה אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהֱשִׁיבוֹ נִזָּק לָאו, זֶה הַלָּאו הוּא כְּהֵן, וּכְאִלּוּ אָמַר לוֹ וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ עַל מְנָת לִפְטֹר, וּלְפִיכָךְ פָּטוּר, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְחֹל עַל נִזְקֵי מָמוֹן: